הגרלת המגרשים של 'אחוזת בית': היווצרותה של מיתולוגיה עירונית

פורסם: 24/04/2012 ב-תל אביב
תגים: , , , , ,

מאת חיים פיירברג, פורסם בכתב העת ישראל

ב-כ' בניסן תרס"ט, 11 באפריל 1909, בחמישי בחול המועד פסח (יום ראשון בשבוע), נאספו חברי אגודת 'אחוזת בית' על נשותיהם וטפיהם ואתם אף כמה סקרנים ובטלנים, 'על ראש גבעה אחת', להגריל את המגרשים המיועדים לבניית שכונת 'אחוזת-בית', ליבתה של תל-אביב. עקיבא אריה וייס, מראשי האגודה, הטריח את עצמו בבוקרו של אותו יום אל שפת ימה של יפו וליקט, 'שישים צדפים לבנים ושישים צדפים אפורים. על הצדפים הלבנים רשם את שמות החברים ועל הצדפים האפורים את מספרי המגרשים […]'. וכשהגיעה עת ההגרלה, הוגרלו שישים מגרשים כנגד שישים חברי האגודה, מגרש לכל חבר. התיאור הזה של טקס ההגרלה היה זה מכבר לסיפור המכונן של תל- אביב.

זכות הראשונים בתהליך גיבוש המיתולוגיה העירונית על ייסודה של תל- אביב, שמורה לנתן דונביץ. הוא פרסם בשנת 1959 את ספרו תל-אביב. כותרת המשנה של הספר: 'חולות שהיו לכרך' מרמזת על הפוטנציאל המיתי של הסיפור המכונן, כשבחר, אולי במודע ואולי לא, לכוון לעוף האגדי 'חול' הקם לתחייה מן השריפה. תל-אביב כמשל להתחדשות של העם היהודי בארצו. כשהוא נסמך על זיכרונותיו של עקיבא אריה וייס, מיוזמי שכונת 'אחוזת- בית', החל דונביץ לגבש את אגדת העיר הצומחת מהחולות. אולם היה זה שלמה שבא שעיצב סופית את אגדת הייסוד של העיר, השגורה כיום בפי כל. הוא פיתח את זיכרונותיו של וייס ואת סיפורו של דונביץ, השמיט פרטים והוסיף אחרים, והותירנו עם הסיפור על הגרלת המגרשים של 'אחוזת-בית' כאירוע המכונן האמיתי של תל-אביב, אגדה על רגע לידתה של עיר מחול ומקצף הגלים. או כפי שדרש זאת שבא: 'מדוע בחר [וייס] דווקא בצדפים?' וענה: 'אינני יודע, אפשר שעלה רעיון בלבו הרוגש, כי עיר הקמה מן הים והחולות צריכה להיוולד בצדפים, שהם מן הים והחול'.

רגע לידתה של עיר מתוך החולות והשממה ומתוך הקצף והגלים מתואר באופן אידילי. סיפור על חזון של מתי מעט, שיצאו לעשות מעשה כנגד כל הסיכויים, ויכלו לכול. הסיפור משלב באופן לכיד בין תיאור עובדתי לכאורה, של פרשת ההכנות להגרלה ואופן קיומה, לבין הגיגיו של שבא באשר למשמעות המעשה. טכניקה זו מותירה אצל הקורא רושם שלמחבר היו מקורות מידע טובים ואינטימיים מהם למד את פרטי המעשה. תיאור טקס ההגרלה הססגוני ורב ההשראה הפך למקובל גם על היסטוריונים והם שיבצוהו כפי שהוא בפרסומיהם.

תיאור מעמד ההגרלה נסמך במידה רבה על זיכרונותיו של וייס. שהרי מן המפורסמות הוא שוייס גם ארגן את ההגרלה וגם פיקח עליה. אבל התיאור המקובל, הטעון במשמעויות סמליות, מעורר מספר בעיות וקושיות. סיפור ההגרלה לא הותיר כמעט משקעים אצל אלה ממשתתפי האירוע שרשמו כרוניקות מתקופת הבראשית של תל-אביב. בהקשר זה יצוין בעיקר דוד סמילנסקי, מראשוני 'אחוזת- בית', שנהג לפרסם מכתבים בעיתונים ברוסיה ובהם תיאורים מפורטים מהנעשה בארץ-ישראל בכלל וביפו בפרט, ובהם גם מהנעשה ב'אחוזת- בית'. יומיים לאחר טקס ההגרלה, הוא דיווח בפירוט על עלילות יפו בחול המועד פסח, אבל, מדיווחו נעדר תיאור טקס ההגרלה. ההיסטוריון אלתר דרויאנוב, שבשנת 1936 פרש בהרחבה את פרשת הקמת שכונת 'אחוזת-בית' ולא ויתר על שיבוצם של פרטים פיקנטיים בסיפורו, פסח על סיפור ההגרלה הססגונית, למרות שהסתמך על רישומי ועד 'אחוזת-בית' (שרובם לא שרדו), וגם על שיחות עם ראשונים.

הפער בין התיאורים הנלהבים, אך המאוחרים, לבין שתיקת המקורות המוקדמים, מעורר תהיות. האם טקס ההגרלה אכן התקיים? ואם כן, האם הוא התרחש באופן המוכר מהתיאורים המקובלים? האם המשתתפים בהגרלה ייחסו לאירוע משמעויות סימבוליות? היכן נערכה ההגרלה והאם באמת קיימת עדות חזותית לקיומה? אגב התמודדות עם שאלות אלו, ייבחן במאמר זה התהליך שבו הלכה ונרקמה עם השנים האגדה העירונית בדבר ראשיתה של תל-אביב.

להורדת המאמר המלא: חיים פיירברג (2003) הגרלת המגרשים של 'אחוזת בית': היווצרותה של מיתולוגיה עירונית. ישראל (4) הוצאת המכון לחקר הציונות ע"ש חיים וייצמן, אוניברסיטת תל אביב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s