ארכיון הרשומות עם התג "נווה שאנן"

הפרדס הערבי הקטן ושיטות עיבודו

בית פרדס ביפו מתוך ארכיון המלחמה של אוסטרליה

אהבה רבה נודעה מהפרדסן הערבי ביפו לפרדסו. רוב הפרדסנים הערביים בנו את בתיהם בתחום פרדסיהם על אף "ריחוקם" מהעיר. אמנם המרחק היה כדי קילומטר אחד או שניים אף שלושה אך בימים הללו שהדרכים לא היו כבושות וההולך בדרך היה טובע בימות החמה בחול צורב ובימות הגשמים בבוץ עמוק ואמצעי התחבורה היה החמור או הגמל, היה המהלך של קילומטר קרוי מרחק. ביתו של הפרדסן עמד איפוא בקצה הפרדס, כשהוא מוקף חצר ובה גדלו פרחים ומינהם, ורדים, צפורן ופול ערבי ומצרי. באותה החצר או בקרבתה שכן ה"בּאיארג'י", מנהל הפרדס והוא המגדל ירקות די צרכי משפחתו ומשפחת בעל הפרדס ואף מוציא ירקות למכירה בשוק. המשך…

מודעות פרסומת

מאת: אריה סמסונוב

לאחר טבח הדמים ביפו, בשנת 1921, היו פליטי הפרעות חלוקים בדעותיהם. חלקם נענו לקריאה של ד"ר ח.בוגרשוב והקימו ביוזמתו את שכונת "נורדיה", על קרקע הקרן הקיימת. יתרם, שלא גרסו "קרקע לאומית" על כל ההגבלות הכרוכות בכך, פרשו מחברותם ב"אגודת מחוסרי הדירות", מיסודו של ד"ר בוגרשוב, וייסדו את "חברת נווה-שאנן", שאף היא הציבה לעצמה מטרה דומה, לרכוש קרקע למגרשים להקמת בתי מגורים; בהבדל של פרט אחד: שהקרקע תהיה פרטית- קניין בבעלותו של החבר.

יעקב פרמן, הרוח החיה ואחד ממייסדי שכונת נוה-שאנן (מתנת בתו חוה פרמן צרנוב לאתר עיריית תל אביב)

בין ראשי החברה ומחולליה נמנו יעקב פרמן, קלמן בריקר וחיותמן, אך הרוח החיה בה ומי שהטביע עליה חותם אישיותו, היה יעקב פרמן, אדם בעל שאר-רוח, משורר וסופר, חוקר ואמן.

תל אביב של אז , בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, עדיין הייתה מותחמת בכמה רחובות קצרים, מ"אלנבי" ועד "הרצל", שהיא מוקפת סביב גבעות חול, מעט כרמי גפן מצפון ופרדסי הדריםם רבים ממזרח ומדרום. רחוב צ'לנוב עדיין לא היה קיים, וכן גם רחוב מקווה ישראל. בין תחנת הרכבת ובין בתי תל-אביב צריך היה לעבור חלקה של אדמת בור. הבניין הישן ששימש את חברת החשמל עמד אף הוא בודד, משקיף על הפרדסים שממול

המשך…